תיאטרון עלמה
'תיאטרון עלמה' הוא פרויקט הדגל של עמותת "עלמה – אומנות נשית ברוח יהודית" אשר שם לו למטרה לעודד יצירה יהודית וישראלית, לבצע פרשנות חדשה למחזות מוכרים, ליצור יצירה מקורית ולהופיע ברמה איכותית ונאותה בפני נשים אשר מעוניינות לצרוך תרבות אחרת.
התיאטרון עונה על צורך כפול, מחד משמש בית ליצירה, ומתן במה לנשים; יוצרות, אומניות ונשות רוח. ומאידך עונה על רצונן של קהל נשים לצרוך תרבות ואומנויות במה, ללא פגיעה בתפיסת עולמן.
התיאטרון ממוקם באופקים, מתוך אמונה כי "מדרום תצא תורה ובשורה"
הצגות ומופעים
אֵין לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת
אור, ילדה סקרנית בת 5, שומעת את חבריה לגן מתפארים בטיולים שלהם לארצות רחוקות,
ומתעורר בה רצון לצאת להרפתקה משלה. היא מחליטה שהגיע הזמן לחפש לה “ארץ אחרת” – ארץ קסומה, שיש בה נופים מרהיבים והיא מלאה בהרפתקאות מרגשות.
אך רגע לפני שהיא יוצאת לדרך, אמא שלה מזמינה אותה למסע קסום בין נופי ישראל – מהשלג של החרמון, דרך הכנרת הירוקה, ירושלים העתיקה והקדושה, תל אביב התוססת, מדבר יהודה ועד הים האדום באילת. בדרך הן מגלות שארץ ישראל מלאה בסיפורים, בהיסטוריה ובקסם שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר בעולם.
דרך משחק, דמיון, מוזיקה והשתתפות פעילה של הילדים, אור מגלה שהארץ שחלמה עליה נמצאת ממש כאן, קרוב ללב, ושלעיתים צריך לצאת למסע – כדי לגלות שהבית הוא האוצר הגדול ביותר.
קֶסֶם שֶׁל בְּרִיאוּת
קוסמת סקרנית ומלאת דמיון מתכוננת לתחרות ספורט יוקרתית של הקוסמים. כולם מצפים ממנה לשלוף מהכובע ארנב אצן וזריז, כזה שיבטיח ניצחון מהיר ומרשים.
אך להפתעת כולם – ומהכובע הקסום – מגיח דווקא צב: איטי, כבד תנועה וישנוני במיוחד.
איך צב כזה יכול לנצח בתחרות ספורטיבית מול ארנבים אצנים במיוחד?
בהתחלה זה נראה חסר סיכוי, אפילו מגוחך. קולות של צחוק ואמירות כמו “זה בלתי אפשרי”, “אין לו סיכוי” נשמעים מכל עבר.
אבל הקוסמת והצב חדורי מטרה ואמונה עצמית – והם לא מוותרים.
יחד הם יוצאים למסע של אימונים וגילויים: לומדים על אורח חיים בריא, אוכלים פירות וירקות, שותים מים, מתרגלים תנועה ומגלים את הכוח שבהתמדה, סבלנות והקשבה לגוף.
בדרך משעשעת, מלאת קסם וסקרנות, ההצגה מלמדת שבריאות היא כוח, שהתמדה משתלמת, ושעם רצון ואמונה – כל אחד יכול להצליח, כל אחד בקצב שלו.
אז… מוכנים לצאת למסע הקסום שלנו?
לחבק את הפחד
נועם לא מצליחה להירדם. בכל לילה, כשהיא עוצמת עיניים, היא מרגישה כאב חזק בבטן. לאט־לאט, בעזרת הבובה האהובה עליה, היא מתחילה לחשוף כמה מהסודות שלה: ההתרגשות לקראת העלייה לכיתה א’, החשש להתקלח לבד, והפחדים הקטנים שמלווים אותה ביום־יום.
אך הסוד שהכי קשה לה לגלות הוא הפחד ללכת לישון לבד, במיטה שלה, כפי שאבא ואמא מבקשים.
במסע של גילוי עצמי, יחד עם הילדים והילדות בקהל, נועם מגלה מהו פחד, מהיכן הוא נובע, ומה אפשר לעשות כדי להפסיק להילחם בו. היא לומדת לזהות את הפחד, להקשיב לו – ואפילו להתיידד איתו.
ההצגה משלבת סצנות מרגשות ומצחיקות, חלקן בשיתוף הקהל, ומציעה רעיונות וכלים להתמודדות עם פחדים, מצבי דחק ומשבר, בשפה נגישה, עדינה ומחזקת.
קסומה
אלה נולדה כתומה. ביום הראשון לגן היא מגלה שהשוני שלה בולט לעין – גם בעיני ילדי הגן וגם בעיני עצמה. היא חוזרת הביתה נסערת ומנסה למצוא פתרונות לשאלה שמטרידה אותה:
איך הופכים להיות כמו כולם?
כשכל הפתרונות נגמרים ואלה מתייאשת, היא מוזמנת להיכנס לעולם קסום שמסתתר בתוך המראה. בעולם הזה כל ילד הוא מיוחד, ולכל אחד יש כוח־על שמייחד רק אותו.
במסע אל תוך עולם המראה, אלה פוגשת דמויות חדשות, מתמודדת עם פחדים ושאלות, ומנסה להבין האם גם אותה יקבלו הילדים שבתוך המראה – והאם תצליח לגלות מהו כוח־העל שלה.
זהו סיפור עדין ומלא דמיון על קבלה עצמית, חברות והיכולת לראות את הייחוד שבכל אחד ואחת. במסע שלה, אלה לומדת שעל מנת שיקבלו אותה – עליה קודם כול לקבל את עצמה.
בין האתמול למחר
אֵיכָה היא קריאה. שאלה עתיקה שנשאלת ברגעים שבהם המציאות נסדקת.
היצירה מציבה את הצופה בתוך מרחב של שבר: בית חרב, חפצים פזורים וזיכרונות שנותרו ללא בעלים. מתוך ההריסות עולה שאלת ה“אֵיכָה” – שאלת הכאב, האובדן וההתבוננות במציאות שנשברה.
העבודה נעה בין אתמול למחר, בין חורבן לתקווה, בין זיכרון אישי לזיכרון קולקטיבי. דרך שפה בימתית־חזותית מינימליסטית נבחן המתח שבין שבר לתיקון, ובין ייאוש לאפשרות של עתיד אחר. זהו מסע של שהות, הקשבה והתכנסות, המבקש להאיר את המקום שבו הכאב פוגש תקווה, ולשאול כיצד מתוך ההריסות ניתן להתחיל ולדמיין מחר.
#איקס_30
"היו רגעים בהם שאלתי את עצמי איך יכול להיות שלכולם טוב, ואני עדיין מחפשת אוויר לנשימה. לקח לי זמן להבין שמה שאני רואה ברשת הוא לא מציאותי, לא לגמרי אותנטי וגם לא רגיש במיוחד"
ההצגה #איקס _30 עוקבת אחר סיפורה של צופיה, נערה בת 15, המתמודדת עם משבר חברתי וצורך נואש להשתלב. במאמץ להתגבר על מאבקה למצוא את מקומה החברתי בעולם, היא פותחת חשבונות במדיות החברתיות השונות, אך עד מהרה, היא מגלה שהשהייה בהן והמרדף אחרי הלייקים והעוקבים, גוזלים מחיר מההערכה העצמית שלה וגורמים לה להרגיש שחייה משעממים ולא שווים.
האם היא תצליח למצוא איזון בין הצורך להישאר נאמנה לעצמה לבין הניווט במורכבות המדיה החברתית?
בין האתמול למחר
אֵיכָה היא קריאה. שאלה עתיקה שנשאלת ברגעים שבהם המציאות נסדקת.
היצירה מציבה את הצופה בתוך מרחב של שבר: בית חרב, חפצים פזורים וזיכרונות שנותרו ללא בעלים. מתוך ההריסות עולה שאלת ה“אֵיכָה” – שאלת הכאב, האובדן וההתבוננות במציאות שנשברה.
העבודה נעה בין אתמול למחר, בין חורבן לתקווה, בין זיכרון אישי לזיכרון קולקטיבי. דרך שפה בימתית־חזותית מינימליסטית נבחן המתח שבין שבר לתיקון, ובין ייאוש לאפשרות של עתיד אחר. זהו מסע של שהות, הקשבה והתכנסות, המבקש להאיר את המקום שבו הכאב פוגש תקווה, ולשאול כיצד מתוך ההריסות ניתן להתחיל ולדמיין מחר.
756
ההצגה 756 עוקבת אחר סיפורה של יעל, צעירה נשואה בשנות השלושים לחייה, אשר לאחר מות דודתה לורי מקבלת לידיה “בירושה” עשרות ארגזים שנאספו לאורך חייה. לורי הייתה אישה חופשית, נוודת בנפשה, אגרנית כפייתית שטיילה בעולם, וחיה חיים לא שגרתיים עד שנפטרה בגיל 43 לאחר מאבק במחלת הסרטן.
המפגש של יעל עם תכולת הארגזים הופך בהדרגה למסע פנימי עמוק. דרך החפצים, הזיכרונות והעקבות שהותירה אחריה דודתה, נפתחת בפניה אפשרות להתבונן מחדש על חייה שלה — על הבחירות שעשתה, על מה שוויתרה עליו, ועל הקולות הפנימיים שנדחקו הצידה. בין מיון, אחסון ושחרור, יעל נעה בין עולמות: בין סדר לכאוס, בין שייכות לחירות, בין הציפיות החברתיות ממנה כאישה וכאם לעתיד, לבין הכמיהה למימוש עצמי ולזהות אישית נפרדת.
המחזה מציף רגעים של גילוי עצמי, קבלה והשלמה, לצד התמודדות עם כאב, אובדן ושאלות קיומיות. הוא מציע חקירה נוקבת ועדינה של המתח שבין אימהות, נשיות ומימוש עצמי, ובוחן כיצד זיכרון משפחתי ונוכחות של דמות נעדרת יכולים להפוך לכוח מניע של שינוי, בחירה ותנועה פנימית.
לִבָּא בָּעֵי
במופע „לִבָּא בָּעֵי” מועלים מונולוגים העוסקים בשאלות הכואבות והמהותיות של פרק מכריע בהיסטוריה של עם ישראל, פרק הנכתב לנגד עינינו מתוך שכול, כאב, גבורה ומסירות נפש. המופע נפרש מנקודת מבטה של צעירה אופקימית, החווה את אירועי שמחת תורה והשבעה באוקטובר בעיר אופקים – מבט אישי, נשי ולאומי גם יחד.
מהמסע של בני ישראל במדבר ועד למציאות העכשווית, נרקם חוט עדין בין הפרט לכלל, בין סיפור חיים אישי לסיפורו של עם שלם. זהו מסע של לב שבור, אך מלא תקווה, בתפילה לאחדות ולחיזוק הרוח היהודית.
המופע משלב ניגונים, שירי נשמה ושירים ישראליים, המעניקים קול לרגשות שלא תמיד נאמרים במילים. דרך החיבור בין דיבור הלב למוזיקה החיה, נוצר מרחב של התכנסות, עיבוד רגשי ונחמה, המדגיש את הרעיון כי „רב המחבר על המפריד”, וכי הלב – ליבא – הוא מה שנדרש מאיתנו ברגעים הללו.
זהו מופע נשי, אינטימי ומטלטל, המאפשר מפגש כן עם הכאב, לצד חיזוק האמונה, התקווה והיכולת להמשיך יחד.
מהמסע של בני ישראל במדבר ועד השִׁבְעָה באוקטובר בעיר אופקים, על הקשר בין הפרט לכלל, בתפילה לאחדות, מתוך לב שבור אך מלא תקווה.
במופע ישולבו ניגונים, שירי נשמה ושירים ישראלים, המציעים תרופה ללבבות שבורים ומדגישים את הרעיון ש"רב המחבר על המפריד".